ברוך הבא ליחידת המחקר שלנו
ניסויים קליניים בשלבי פאזה I/II
בלב המתקן הרפואי שלנו, הנותן שירותי אשפוז ואשפוז יום, הקמנו יחידת מחקר המספקת פלטפורמה אידיאלית לחברות התרופות המעוניינות לבצע ניסויים קליניים בשלבים המוקדמים של ניסוי.
אנו מתחילים כל פרויקט מחקרי בהגדרה ברורה של יעדים וסיכונים, תוך איזון זהיר בין התועלות הפוטנציאליות לשיקולי בטיחות המשתתפים.
אנו מחויבים לאיסוף נתונים מדויק ואמין, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לניתוח תוצאות, כדי להבטיח שממצאינו יהיו מהימנים ורלוונטיים.
מוסדנו מחויב לשקיפות מלאה, עמידה בכל הדרישות הרגולטוריות, וקידום הטיפול הטוב ביותר האפשרי למטופלים. אנו מאמינים כי השילוב של מומחיות מדעית והקפדה על עקרונות GCP הוא הבסיס לפיתוח טיפולים חדשניים ובטוחים.
בואו לבקר אותנו!
ניתן לקבוע פגישה לסיור ביחידה החדשה שלנו ולראות מקרוב את הצוות המסור שלנו והציוד של היחידה.
צרו קשר עכשיו לפרטים נוספים:
המחקר בחן את ההשפעה של שירה בקבוצת טיפול במוזיקה על יכולת השפה של הדיירים, ונערך במסגרת מחקר לדוקטורט של ד"ר אילת דסה בהנחייתה של פרופ' דורית אמיר מהמחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר אילן.
תוצאות המחקר הצביעו על שיפור ביכולת השיחה וביכולת השירה של הדיירים שהשתתפו בקבוצות הטיפול לעומת קבוצת ביקורת.
נצפה שינוי מובהק במבחן שפה שנערך לדיירים לפני ואחרי ההתערבות. בקבוצת המחקר נעצרה התדרדרות היכולת השפתית לעומת ירידה ביכולת בקבוצת הביקורת. המחקר פורסם ב-"Journal of Music Therapy" והוצג בכנסים שונים בארץ ובחו"ל.
המחקר פורסם ב-"Journal of Music Therapy" והוצג בכנסים שונים בארץ ובחו"ל.
קישור לכתבה ברויטרס בעקבות פרסום המאמר
המחקר, שבחן את יעילות השפעת המוזיקה על מידת חוסר השקט בקרב דיירים בשתי מחלקות המרכז, נערך בשיתוף עם מכללת עמק יזרעאל ובהנחייתה של ד"ר אילת דסה. הממצאים הצביעו על ירידה מובהקת במאפיינים של חוסר שקט בזמן שנוגנה מוזיקה, כגון צעקות, בקשות חוזרות לתשומת לב וכדומה.
כמו כן נצפו התנהגויות חיוביות שכללו שירה, תיפוף מקצב השיר, חיוך ועוד. מנגד, בזמן שבו לא הושמעה מוזיקה עלו מספר ההתנהגויות הבעייתיות וירדו מספר ההתנהגויות החיוביות. המחקר פורסם ב-"Journal of Music Therapy" והוצג בכנסים שונים בארץ ובחו"ל.
המחקר פורסם ב-"Journal of Music Therapy" והוצג בכנסים שונים בארץ ובחו"ל.
בעקבות תוצאות מחקר קודם שהצביעו על ירידה מובהקת במידת חוסר השקט בזכות מוזיקת רקע מותאמת, נבחנה יעילות השמעת מוזיקת רקע בזמני הארוחות (בוקר, צהריים וערב) בכל מחלקות המרכז.
המחקר נערך בהנחיית ד"ר אילת דסה ובשיתוף ד"ר אביבה אבן זהב, גב' יאנה ברג האחות הראשית וגב' גלית שניר הדיאטנית הראשית במרכז.
תוצאות המחקר הצביעו על ירידה בחוסר השקט של דיירים בזמן האוכל, דבר התורם לסביבת אכילה שקטה ומאוזנת ומשפיע על המצב התזונתי של הדיירים. בעקבות תוצאות המחקר מנוגנת מוזיקת רקע מותאמת באופן קבוע בזמני הארוחות במרכז.
המחקר פורסם ב-"Israeli Nursing Update".
המחקר בחן את השפעתה של המוזיקה על תפקוד הדיירים בפעילויות השונות בזמן טיפול בפיזיותרפיה. המחקר נערך בהנחיית ד"ר אילת דסה בשיתוף צוות הפיזיותרפיה בניהולה של הפיזיותרפיסטית גב' גילה הופנברג. במסגרת המחקר הותאמה מוזיקה לתנועה ונמדדו זמני פעילות בתרגילים השונים הנערכים בחדר הפיזיותרפיה.
המחקר נמצא בשלב ניתוח הנתונים.
טיפול באמנות הוכח כמועיל עבור אנשים החיים עם דצמנציה שכן יש להם את היכולת להתבונן, להעריך ולהגיב לאמנות חזותית. הערכת אמנות היא יכולת רלוונטית ומתמשכת עבור אנשים החיים עם דמנציה שכן היא כרוכה בתהליכים קוגניטיביים, חזותיים ורגשיים המאפשרים ביטוי של העדפות אסתטיות ומתן משמעות ליצירות אמנות ספציפיות ולמרכיביהן השונים.
דבר זה מצביע על כך שאנשים החיים עם דמנציה יכולים ליהנות ולהפיק תועלת מאמנות חזותית הן במסגרות פורמליות והן במסגרות בלתי פורמליות, שכן היא מאפשרת לעקוף את מחסומי הזיכרון והשפה הנובעים מהמחלה.
מטרת המחקר: להעריך את ההשפעה המיידית של תוכנית מעורבות המבוססת על אמנות חזותית (ביקור מודרך בתערוכת ציורים המוצגת במרכז לאלצהיימר ) על תגובות התנהגותיות ורגשיות של אנשים החיים עם דמנציה באמצעות כלים תצפיתיים ושאלוני הערכה מקובלים
תוצאות המחקר הסופי יפורסמו בהמשך.
תופעות כמו הפרעות שינה חוסר שקט (אגיטציה – כלומר, התנהגות או פעילות מוטורית, מילולית או קולית אשר אינה מוסברת על-ידי צורכי החולה).
מחקרים הראו שטיפול בדרונבינול (אחת משתי התרופות הנפרדות הניתנות יחד כתרופת המחקר) יעיל לטיפול באי השקט של חולי אלצהיימר. הנחת מפתחי התרופה היא שתרופת המחקר Sci-110 (שהיא המתן המשותף של דרונבינול עם PEA) תביא להגברת יעילות פעילות הדרונבינול . מטרת המחקר לבדוק את הבטיחות והסבילות של תרופה משולבת זו.
תוצאות המחקר הסופי יפורסמו בהמשך.
מטרת המחקר: מטפלים בחולי אלצהיימר – בני המשפחה מתארים קשיים ואתגרים עצומים בתקשורת עם החולים וכן בטיפול בהם בגין השינויים בהתנהגותם ובמצב רוחם, מוגבלותם הפיזית ותחושת אובדן החיים הקודמים שהם חווים. בשנת 2018 הוקם מערך תמיכה טלפוני חדשני באמצעותו, צוות מומחים באלצהיימר מעניק תמיכה וייעוץ רב-מקצועי לפונים במגוון סוגיות עמן מתמודדים החולים והמטפלים. מטרות המחקר הינן לבחון את ההיבטים הבאים: (1) מאפייני השימוש של הפונים למערך התמיכה לאורך זמן; (2) חווית השירות ושביעות הרצון לאורך זמן בקרב הפונים למערך התמיכה וכן בקרב הצוותים נותני השירות; (3) התועלת לאורך זמן בשיפור תוצאי הפונים.
תוצאות המחקר הסופי יפורסמו בהמשך.
וקבלו שיחה חוזרת מנציג המרכז
© 2025 Copyright מרכז אלצהיימר | הסדרי נגישות