אבחון וטיפול

מרפאות זיכרון

בבתי החולים השונים ממוקמות מרפאות זיכרון ומרפאות פסיכוגריאטריות, שבהן ניתן להיפגש עם רופאים מומחים מתחום הנוירולוגיה, הגריאטריה והפסיכיאטריה.

במסגרת המרפאות יכולים החולים לעבור אבחון קוגניטיבי, לקביעת סוג הדמנציה והשלב שבו הם נמצאים, ולקבל טיפול תרופתי מתאים ומעקב אחר התפתחות המחלה.

במרכז רמת גן לחקר וסיעוד נפגעי אלצהיימר פועלת מרפאת אבחון וייעוץ בראשותו של פרופ' מיכאל דוידזון.

במרפאה נערכים אבחונים קוגניטיביים, לכל חולה נפתח תיק להמשך טיפול ומעקב וניתנת הכוונה והערכה לגבי תוכנית הטיפול המתאימה למצבו.

ביקור במרפאה

ביקור אצל הרופא עלול לעורר אי נוחות וקושי. על מנת להקל על החולה והמטפל המלווה אותו התכוננו לביקור מראש:

הכינו רשימת שאלות – דאגו להכין מראש רשימת שאלות והביאו את כל המסמכים הרפואיים.

דווחו על בעיות מיוחדות – תארו לצוות המרפאה בעיות מיוחדות שאתם נתקלים בהן והתייעצו עימם כיצד להקל על החולה בזמן הביקור.

ספרו לחולה על הביקור במרפאה – עדכנו את החולה כי אתם עומדים לבקר במרפאה בסמוך לזמן היציאה מהבית.

הביאו אוכל ושתייה – דאגו להביא אוכל, שתייה או כל דבר אחר שיוכל להעסיק את החולה בזמן ההמתנה.

צרפו קרוב משפחה או חבר – הגיעו לביקו במרפאה עם בן קרוב משפחה או חבר שיישאר עם החולה אם תצטרכו לדבר ביחידות עם הרופא.

התגברו על אי הנוחות – נסו להתגבר על אי הנוחות ומסרו לרופא את כל המידע, גם אם הוא מביך (למשל, אלימות מילולית או פיזית מצד החולה).

אבחון

הטיפול בחולי אלצהיימר הוא משימה קשה לכל אדם, ובמיוחד לבני או בנות הזוג, שהם על פי רוב מבוגרים בעצמם ולא תמיד בריאים. אלצהיימר היא מחלה מתמשכת חשוכת מרפא, ואבחונה אצל בן משפחה הוא בשורה קשה מאוד.

להלן כמה דברים שעשויים לעזור להתארגנות ולהקל את תהליך קבלת האבחנה:

שאלו שאלות – רצוי לשאול שאלות רבות ככל האפשר לגבי מהלך המחלה, הטיפול בה וההתנהגות הרצויה מול החולה. סביר שיעלו עוד שאלות בימים שלאחר האבחנה, ולכן כדאי לקבוע פגישה נוספת.

חפשו מקורות מידע – אתרו מקורות מידע נוספים על המחלה – ארגונים, משרדי ממשלה, קבוצות תמיכה ואתרי אינטרנט.

בדקו זכאות לסיוע – מומלץ לשקול קבלת סיוע דרך המוסד לביטוח לאומי או ממטפלים פרטיים.

התכוננו לעתיד – יש להתכונן לעתיד לבוא. חשוב לזכור כי מדובר במחלה פרוגרסיבית המחמירה כל הזמן. מומלץ לבדוק סוגיות משפטיות כמו מינוי אפוטרופוס, ביטוחים רפואיים, נכסים שבבעלות החולה, מצב כספי וזכויות סוציאליות.

מרכזי יום

בכל רשות מקומית קיימת יחידה לשירותים חברתיים ובה מדור לקשיש, המורכב מצוות של עובדים סוציאליים שמתמחים בטיפול בגיל השלישי. העובדים הסוציאליים בלשכות הרווחה מיומנים בביצוע הערכה פסיכו־סוציאלית לפונים אליהם.

על פי הערכה זו הם יכוונו וידריכו את המשפחות בנוגע לפתרונות אפשריים, לזכויות ולהטבות שניתן לקבל במסגרת הקהילה ובמסגרות מוסדיות.

הרשויות המקומיות מציעות מרכזי יום המיועדים לסובלים מקשיים תפקודיים ו/או מדמנציה בדרגה שמאפשרת להם להמשיך לחיות בביתם.

הפנייה למרכז היום נעשית באמצעות העובדות הסוציאליות ביחידות לשירותים חברתיים שברשויות המקומיות. התשלום למרכז היום יכול להתבצע דרך חוק סיעוד או באופן פרטי.

מרכזי היום מספקים מסגרת יומית, חברתית וטיפולית המעניקה לחולה שגרת יום מוגנת ולמשפחה זמן למנוחה והתארגנות.

בין השירותים הניתנים על ידי מרכז היום:

• הסעה למרכז ובחזרה.
• ארוחות חמות.
• תעסוקה וחוגים המספקים גירויים לחולה ומסגרת חברתית בלתי שיפוטית המתאימה למצבם.
• ייעוץ והדרכה למשפחה על ידי צוות רב מקצועי שכולל אחיות, עו"ס ומרפאות בעיסוק.
• רחצה וטיפול סיעודי במידת הצורך.

בחירת מסגרת מוסדית

הצטרפות החולה למסגרת מוסדית, המספקת פתרונות שאינם קיימים בבית החולה, אינה שונה במהותה מאשפוזו לצרכים רפואיים אחרים.

פתרון מוסדי הוא בלתי נמנע ברגע שצורכי החולה עולים על משאבי הטיפול הקיימים בבית, ופתרונות שהיו נכונים ומתאימים עד אותה עת הופכים לבלתי מספקים.

אדם שתפקודיו המנטאליים (תובנה, זיכרון, התמצאות בזמן ובמקום, שפה ושיפוט) הידרדרו לרמה שעלולה לסכן את עצמו ואת סביבתו מוגדר כתשוש נפש. בישראל קיימות מסגרות פרטיות וציבוריות המתאימות לחולים תשושי נפש במצבי תפקוד שונים. כדי לבחור את המסגרת המתאימה ביותר לחולה ולמשפחתו אפשר להיעזר בחברות ייעוץ והכוונה לבתי אבות או בכל מקור ידע אחר.

הקדימו ואספו מידע – מומלץ להתחיל ללקט מידע בשלב המוקדם של המחלה ולא להמתין למשבר. איסוף יסודי של מידע על בתי אבות יאפשר קבלת החלטה טובה יותר בבוא הזמן.

הכינו רשימת שאלות – ערכו רשימה של שאלות לגורמים המטפלים במוסדות שבהם אתם מבקרים. לדוגמה: מהן הפעילויות המוצעות, האם המוסד מטפל בחולים תשושי נפש בלבד, האם המוסד מפריד בין חולים בעלי יכולות תפקוד שונות או שקיימת מחלקה אחת כללית, ומה היחס המספרי בין המטופלים לצוות.

בקרו במוסד בשעות שונות – רצוי לבקר בשעות הבוקר המאוחרות או בשעות הערב, ולא בשעת מנוחה או אכילה.

בררו כמה אנשי צוות יש במוסד – בררו כמה אנשי צוות נמצאים במקום בלילה, בסופי שבוע ובחגים.

בחנו את החולים במוסד – התבוננו בחולים המאושפזים במוסד: כיצד הם נראים? האם הם נקיים? האם הם ערניים או רדומים מדי?

בקרו במוסד גם ללא תיאום – מומלץ לבקר במוסד בתיאום מראש ופעם נוספת ללא תיאום, כדי לבחון את אמיתות הרושם הראשוני.

בדקו את רשימת הפעילויות – בררו אילו פעילויות מוצעות לחולים ולבני משפחותיהם במוסד.

בררו את הכשרת העובדים – בדקו איזו הכשרה עוברים העובדים ומהי הגישה לגבי מעורבות המשפחות בטיפול בחולה.

בדקו את החדרים – בדקו את החדרים במוסד, וכמה חולים בחדר.

בדקו את העלויות – בדקו את המחיר ושיטת התשלומים, האם מקבלים חולים באופן פרטי או גם דרך משרד הבריאות?

בחנו את רישיונות המוסד – האם למוסד יש רישיון מטעם משרד הבריאות?

עברו על תנאי ההסכם – ברגע שהתקבלה ההחלטה מומלץ לבדוק שוב את תנאי ההסכם ואולי אף להתייעץ עם עורך דין.

היעזרו בצוות תומך – המעבר למוסד קשה לחולה וגם למשפחה. מומלץ להיעזר, במידת האפשר, בעובדת הסוציאלית ובצוות התומך במוסד על מנת להקל את המעבר.