ניסיון שכפול לאנגלית

מה הם הסימנים של מחלה?

שכחה של פגישות, שמות של אנשים קרובים, קושי להתמצא באזורים מוכרים, מחשבות שווא, רגזנות בלתי מוסברת, אדישות לסביבה (אפטיות). חלק מביטויים אלה הם נורמטיביים לגיל המבוגר ורק כאשר משפיעים על התפקוד היום יומי מהווים סימנים לשיטיון.

מה ההבדל בין דמנציה לאלצהיימר?

דמנציה (שיטיון) היא התמונה הקלינית. דהיינו שחכה, הבלבול, העדר התמצאות.
אלצהיימר היא סוג הפגיעה ברקמת המוח שייתכן אחראית לתמונה הקלינית שתאורה.

אילו טיפולים מוצעים כיום לטיפול במחלת אלצהיימר?

מאז שנות ה90 קיימת קבוצה של תרופות המעקבים פירוק של מרכיב מוחי החיוני לפעילות המוח (Acetylcholine) וייתכן שנמוך מהמקובל אצל האדם הנורמטיבי. תרופות אלה מעקבות במעט את ההידרדרות האופיינית למחלה זו בחלק מהחולים.

קיימת פעילות ענפה של חוקרים באוניברסיטאות ובחברות פארמה לגילוי תרופות יעילות יותר למחלת האלצהיימר וחלקם נמצאים בשלבים אחרונים של פיתוח.

האם יש תרופות לאי שקט לאנשים החולים בדמנציה?

מקובל להשתמש בתרופות אנטי פסיכוטיות ותרופות ממשפחת הווליום להרגעת חולים בדמנציה באי שקט. חשוב מאד שהתרופות האלו יינתנו במינונים מינימליים. כי מינון יתר יכול להחמיר את המצב.

האם יש יתרון לשכן את ההורים במסגרת מוסדית או להשאיר בבית? ומתי כדאי לשקול פנייה להעביר בן אדם דימנטי למסגרת המוסדית?

תלוי ביכולת ארגונית בבית ובאיכות המוסד. אם בתחילת המחלה יכול להיות יתרון להשארות בבית , יתרון זה הולך ומצטמצם עם התקדמות המחלה. לרוב,שנה או שנתיים לאחר אבחון המחלה יכול להיות יתרון באשפוז מוסדי. חולים בדמנציה נזקקים להשגחה רפואית וסעודית, לרחיצה יום יומית, מניעת פצעי לחץ, אכילה, ועוד. תפקודים אלה לא תמיד יכולים להעשות בצורה המיטבית גם ע"י מטפל/ת מסור במסגרת ביתית.

למה חשוב לשמור על סדר היום עם חולים דמנטיים?

ניהול סדר יום מתוך פעילות ועשייה מותאמת באופן סדיר יוצר למטופל אווירה חיובית, עוזר להתמודד עם התנגדויות ומונע חוסר שקט.

כיצד נכון לנהל סדר יום של האדם החולה בדמנציה?

הנה כמה *טיפים* להתנהלות יומיומית לאנשים החיים עם דמנציה ומחלת אלצהיימר במסגרת ביתית :

אפילו פעילויות יומיומיות פשוטות עלולות להפוך לקשות להשלמה עבור חולי דמנציה ואלצהיימר. כדי לעזור להתמודד עם שינויים בזיכרון ובחשיבה, כדאי לשקול כמה אסטרטגיות אשר יכולות להקל על המשימות היומיומיות:

• לעזור לרשום רשימת מטלות, פגישות ואירועים חשובים (כגון ימי הולדת, ביקורי רופאים ועוד..) במחברת או בלוח שנה.
• כדאי להגדיר תשלומי חשבונות באופן אוטומטי ולשקול לבקש ממישהו שאתם סומכים עליו, שיעזרו לנהל את הכספים של האדם הדמנטי.
• ניתן להקל על החולה הדמנטי בניהול תרופות, באמצעות קופסאת כדורים שבועית (פילבוקס שבועי), פילבוקס עם תזכורות (כמו אזעקה), או מתקן תרופות.
• בביקור רופא חיצוני (בקופ"ח)-חשוב לבקש מהרופא לספק תוכנית טיפול כתובה עם הנחיות רפואיות-סיכום רפואי. (או לבקש מבן משפחה/מטפלת לרשום הערות במהלך הביקור).

השפעת שינה על אנשים החיים עם דמנציה

דמנציה משנה לעתים קרובות את הרגלי השינה של האדם. האדם עלול לישון הרבה, או לחלופין לא לישון מספיק, ולהתעורר פעמים רבות במהלך הלילה. איכות השינה הירודה, עלולה להחמיר את תסמיני הדמנציה. טיפים לשינה טובה ובטוחה יותר:

• להקפיד על לוח זמנים קבוע, אליו רגיל האדם, ללכת לישון ולקום באותה השעה בכל יום, אפילו בסופי שבוע או בעת הנסיעה.
• לפתוח את שגרת השינה מרגיעה עם אורות נמוכים, טמפרטורה קרירה וללא מסכים אלקטרוניים.
• כדאי להמנע מקפאין ומתנומות מאוחרות ביום.
• לשמור טלפון עם מספרי חירום ליד המיטה של המטופל.

(ניתן להגדיר באמצעות טלפונים חכמים "חיוג מהיר" למיקרי חירום לבני משפחה, ואמבולנס)

• במידה וישנם בעיות שינה, חשוב לשוחח עם הרופא המטפל.

מה המטרה בפעילות בטיפול רגשי עם אדם החולה בדמנציה?

המטרה המרכזית בתרפיות שונות (אומנות, מוזיקה, ביבליותרפיה) היא לספק מענה לקשיים רגשיים, לחזק יכולות שמורות, להגברת תחושת ערך העצמי ולהעניק איכות חיים מיטבית.

מה הם היתרונות של מרכז יום, מותאם לאנשים הלוקים בדמנציה/אלצהיימר?

מרכז יום לקשיש הוא פרויקט שמטרתו לאפשר לקשיש להישאר בבית ובסביבה המוכרת והתומכת על אף הירידה ביכולות הקוגניטיביות והגופניות המאפיינות את גיל הזהב.

מרכז יום של המרכז הרפואי לאלצהיימר נועד לתת מענה ייחודי עבור חולים דמנטיים ברמה :החברתית , תעסוקתית ורגשית המותאמים ברמה האישית. מסגרת זו מאפשרת איכות חיים גבוהה יותר למטופל ומאפשרת לבני המשפחה הקלה בהתמודדות היום יומית במסגרת הקהילה.