הטיפול בחולי אלצהיימר הוא משימה קשה לכל אדם, ובמיוחד לבני או בנות הזוג, מבוגרים בעצמם ואולי לא בריאים. כמו כל מחלה מתמשכת בה ריפוי אינו צפוי, אבחון של מחלת האלצהיימר אצל בן משפחה מהווה חוויה קשה. מספר דברים עשויים להקל על קבלת האבחנה:
- רצוי לשאול את מרב השאלות לגבי מהלך המחלה, טיפול והתנהגות מול החולה. סביר ששאלות נוספות תעלינה בימים שלאחר האבחנה וכדאי לקבוע פגישה נוספת.
- מומלץ לאתר מקורות נוספים למידע על המחלה - ארגונים, משרדי ממשלה, קבוצות תמיכה ואתרי אינטרנט.
- מומלץ לשקול קבלת סיוע דרך המוסד לביטוח לאומי או ממטפלים פרטיים.
- יש להתכונן לעתיד לבוא - חשוב לזכור שהמחלה מחמירה כל הזמן. מומלץ לבדוק סוגיות משפטיות כמו מינוי אפוטרופוס, ביטוחים רפואיים, נכסים שבבעלות החולה, מצב כספי וזכויות סוציאליות.
פעילות || תקשורת || רחצה || הלבשה || אכילה || שינה || שליטה על סוגרים || הזיות ומחשבות שווא || שוטטות || בטיחות בבית || ביקור אצל רופא || התמודדות במהלך תקופת חגים || ביקור אצל חולה אלצהיימר || מסגרות מוסדיות || מרפאות זיכרון ומרפאות פסיכוגריאטריות || יחידות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות || מרכזי יום לתשושי נפש
מה לעשות עם החולה במהלך היום? מומלץ למצוא עבורו פעילות או מסגרת שתעניין אותו. רצוי שהפעילות תנצל כישורים קיימים ותחומי עניין מעברו, ולא תצריך לימוד של יכולות חדשות. חשוב מאוד להיות קשובים לרצונות החולה ולא לכפות שום פעולה. אין כל פעילות או עשייה שתועלתן מרובה על הנזק שבעימות עם חולה מבולבל או מפוחד.
- עזרו לחולה להתחיל בפעילות. פרקו את הפעילות למשימות קטנות ותנו לחולה משוב על כל פעולה שהוא מבצע בהצלחה.
- היו ערים לסימני עצבנות או תסכול מצד החולה. במידה ונוצר מצב כזה הסיחו את דעתו של החולה לעיסוק בנושא אחר.
- שלבו את הפעילות בשגרה היומית והשתדלו לקיים אותה בזמנים קבועים בכל יום.
- נצלו שירותי מרכזי יום או מועדוני יום. המרכזים מעניקים לחולה מסגרת ופעילות ולמשפחה זמן למנוחה והתארגנות. שירותים אלה ניתנים בדרך כלל על ידי היחידות לשירותים חברתיים בכל ישוב.
הוספת פעילות גופנית לשגרת היום יכולה להועיל לחולה ולמטפל. חשוב לבצע פעילות שגם החולה וגם המטפל אוהבים, כמו הליכה, טניס, ריקוד או גינון. היו ערניים למאמץ יתר של החולה והתייעצו עם הרופא המטפל.
 חזרה למעלה
התקשורת עם אדם חולה באלצהיימר עלולה להיות מתסכלת. מספר דרכים שעשויות להקל על שני הצדדים:
- השתמשו במילים פשוטות ומשפטים קצרים.
- הימנעו מלדבר עם חולה אלצהיימר כמו היה ילד, או בנוכחותו כאילו שאינו שם. אין לדעת מה הוא מבין ובנוסף הדבר פוגע בכבודו.
- נסו לשתף פעולה עם החולה ורצונותיו עד כמה שניתן, במקום להתנגד, לתקן או להסביר.
- צמצמו את גורמי הסחת הדעת שבסביבת החולה, כדי שיוכל להתרכז במה שנאמר לו.
- קראו בשמו של החולה כדי לוודא שתשומת ליבו מופנית ישירות אליכם.
- תנו לחולה זמן מספיק לתגובה. היזהרו שלא לקטוע אותו במהלך השיחה.
- אם החולה מתקשה במציאת מילה, עזרו לו בעדינות וספקו לו את המילה החסרה.
- השתדלו לנסח שאלות והוראות בצורה חיובית ומעודדת.
- אל תנסו ללמדו דברים חדשים. חולי אלצהיימר אינם מסוגלים ללמוד.
חזרה למעלה
עבור חלק מהחולים רחצה היא פעילות מבלבלת ומפחידה. תכנון מוקדם והכנה לפעילות עשויים להקל:
- הבינו וכבדו את העובדה שלחולה יש קושי ברחצה.
- תכננו את מועד הרחצה לשעות בהן החולה נוטה להיות רגוע ולשתף פעולה.
- הכינו את החולה לפעולה שלב אחר שלב ושתפו אותו בתהליך.
- ודאו שהחדר חמים ונעים, שיש מספיק מגבות ושהכל נמצא בהישג יד.
- שמרו על הבטיחות באמבטיה בעזרת עזרים מתאימים. לעולם אל תשאירו את החולה לבד באמבטיה.
- יתכן כי החולה יתנגד לרחצה בתוקף ודקות או שעות ספורות לאחר מכן ישתף פעולה.
- זכרו כי רחצה מלאה מדי יום אינה חובה. ניתן להשתמש בספוג ניגוב בימים בהם התנגדות לרחצה קשה במיוחד.
חזרה למעלה
פעולת ההתלבשות הופכת להיות פעולה מאד מאתגרת עבור חולה אלצהיימר: מה ללבוש, האם להתפשט או להתלבש, כיצד להתמודד עם כפתורים ורוכסנים? כמו הרחצה, גם ההתלבשות יכולה להיתפס כדבר מבלבל ומפחיד.
- יש לעודד את החולה להתלבש בכוחות עצמו במידה והוא מסוגל, באופן חלקי או מלא.
- תנו לחולה לבחור בגדים מתוך מבחר מצומצם ואחיד.
- סדרו את הבגדים בסדר בו הם אמורים להילבש.
- תנו לחולה הוראות ברורות, שלב אחר שלב, כשהוא מתלבש ושבחו אותו כשמצליח.
- בחרו לחולה בגדים נוחים, שניתן ללבוש ולפשוט בקלות.
חזרה למעלה
גם האכילה הופכת אצל חלק מחולי אלצהיימר מפעולה יומיומית פשוטה לזירת התמודדות:
- השתמשו בקש או כוס עם מכסה כדי להקל על השתייה.
- אם החולה מתקשה בשימוש בסכו"ם, הכינו מזון שקל לאוכלו והגישו אותו בצלחת עמוקה.
- הניחו בקרבת החולה חטיפים בריאים כדי שיוכל לראותם ולקחת בעצמו.
- החולה עלול לשכוח לאכול או שכבר אכל.
חזרה למעלה
חלק ניכר מחולי האלצהיימר סובלים מבעיות שינה.
- מומלץ ליצור אוירה שקטה ורגועה בעזרת אורות מעומעמים או מוזיקה מרגיעה.
- כדאי להקפיד על שעת שינה קבועה.
- יש למנוע שתיית קפאין בשעות הערב. הקפאין מעורר!
- מומלץ להשאיר אור קטן בחדר השינה, בשירותים ובמסדרון כדי למנוע בלבול וחרדות במהלך הלילה.
- לעיתים תרופות לשינה שעוזרות לאדם בריא אינן מתאימות לחולה אלצהיימר. שימוש מופרז בתרופות לשינה עלול להחמיר את תחושת הבלבול במשך שעות היום והלילה.
חזרה למעלה
עם התקדמות המחלה רבים מהחולים עלולים לאבד שליטה על סוגרים. לעיתים נובע חוסר השליטה מבעיות פיזיולוגיות ולכן יש להתייעץ גם עם רופא. במידה והבעיה קשורה להתקדמות מחלת האלצהיימר:
- יש ליצור שגרה של הבאת החולה לשירותים מידי שעתיים, מבלי לחכות שיבקש.
- שימו לב והגיבו במהירות לאיתותים המסמנים שהחולה רוצה להתפנות, כמו חוסר שקט, או פשיטת בגדים.
- היו סובלניים כאשר מתרחשות "תאונות".
- רצוי למנוע מהחולה משקאות משתנים (כגון משקאות המכילים קפאין) לפני השינה.
חזרה למעלה
הזיות. ראיה, שמיעה, הרחה או תחושה של דבר מה שאיננו קיים.
מחשבות שווא. מחשבות שאינן יכולות להיות מציאותיות ואינן מקובלות בסביבתו הקרובה של החולה.
- הימנעו מויכוחים עם החולה. השתדלו לתת לו לבטא את עצמו.
- נסו להסיח את דעתו של החולה לנושאים אחרים.
- רצוי לפנות לייעוץ רופא המשפחה לבדיקת הטיפול התרופתי.
חזרה למעלה
שוטטות היא מאפיין נפוץ של מחלת האלצהיימר וחשוב לשמור על כללי בטיחות כדי למנוע את סיכון החולה:
- דאגו שיהיו על החולה תעודות מזהות או צמיד/שרשרת קבועים עם פרטים מזהים.
- הכינו תמונות עדכניות של החולה למקרה שהמשטרה תזדקק להן (לשם איתורו).
- הקפידו שדלתות הבית תהיינה נעולות.
חזרה למעלה
יש ליצור סביבה בטיחותית בביתו של חולה האלצהיימר:
- התקינו מנעולים חיצוניים על דלתות וחלונות, במיוחד כאשר מדובר בחולים עם נטייה לשוטטות.
- חסמו את הגישה לארונות בהם מוחזקים חומרים רעילים, דליקים או מזיקים, או תרופות.
- וודאו שסכינים וכלי ירי אינם בהישג יד החולה.
- פנו את הרצפות בבית משטיחים שעלולים לגרום לנפילה.
- התקינו ברז ביטחון לגז כדי למנוע שריפות.
- ציידו את חדר הרחצה במאחזי בטיחות.
חזרה למעלה
- הכינו רשימת שאלות והביאו את כל המסמכים הרפואים.
- דווחו לצוות המרפאה על בעיות מיוחדות והתייעצו עמם כיצד להקל על החולה בזמן הביקור.
- ספרו לחולה על הביקור במרפאה קרוב לזמן היציאה אליו.
- הביאו אוכל, שתייה, או כל דבר אחר שיוכל להעסיק את החולה בזמן ההמתנה.
- צרפו לביקור קרוב משפחה או חבר, שיוכל להיות עם החולה במידה ותצטרכו לדבר ביחידות עם הרופא.
- נסו להתגבר על אי-הנוחות ומסרו לרופא את כל המידע - גם אם הוא מביך (למשל, אלימות מילולית או פיזית מצד החולה).
חזרה למעלה
תקופות חגים עלולות להיות מתוחות וקשות למטפלים ולחולים. תקופות אלה כרוכות ביציאה מהשגרה ודורשות השקעת זמן ואנרגיה.
- המשיכו לקיים מסורות משפחתיות בחגים. השתדלו לערב את החולה ככל שניתן.
- עודדו ביקורי משפחה וחברים, אך הגבילו את מספר המבקרים בכל פעם. השתדלו לכוון את הביקורים ל"שעות הטובות" של החולה.
- הימנעו מביקורים המוניים ומשינויים חדים בשגרה ובסביבה העלולים לעורר בלבול וחרדה.
- השתדלו ליהנות בעצמכם. גייסו קרוב משפחה או חבר שיישארו עם החולה בזמן שאתם מבלים.
חזרה למעלה
ביקורים חשובים מאד לחולה אלצהיימר, גם אם לעיתים אינו זוכר את המבקר.
- תכננו את הביקור ל"שעות הטובות" של החולה. מומלץ להביא לביקור חפץ כגון אלבום תמונות, ולהיות גמישים במקרה שהחולה לא ישתף פעולה.
- השתדלו ליצור קשר עין וקראו בשם החולה כדי למשוך את תשומת ליבו. הציגו את עצמכם לחולה אם אינו מזהה אתכם.
- אם החולה מבולבל אל תתווכחו עמו. הגיבו לדברים ונסו לשנות את נושא השיחה.
- אל תיפגעו אם החולה אינו מזהה אתכם או אפילו מגיב בתוקפנות. התגובה היא לבלבול ולא אליכם אישית.
חזרה למעלה
הצטרפות החולה למסגרת מוסדית, המספקת פתרונות שאינם קיימים בבית החולה, אינה שונה במהותה מאשפוזו לצרכים רפואיים אחרים. ברגע שצורכי החולה עולים על המשאבים הקיימים, והפתרונות שהיו נכונים ומתאימים עד היום הופכים לבלתי מספקים, פתרון מוסדי הוא בלתי נמנע.
אדם שתפקודיו המנטאליים (תובנה, זיכרון, התמצאות בזמן ובמקום, שפה ושיפוט) הידרדרו לרמה שעלולה לסכן את עצמו ואת סביבתו מוגדר כתשוש נפש. בישראל קיימות מסגרות פרטיות וציבוריות המתאימות לחולים תשושי נפש במצבי תפקוד שונים. לשם בחירת מסגרת מתאימה ניתן להיעזר בחברות ייעוץ והכוונה לבתי אבות או בכל מקור ידע אחר כדי לערוך השוואה ולבחור את המסגרת המתאימה ביותר לחולה ולמשפחתו.
.
- מומלץ להתחיל ללקט מידע בשלב המוקדם של המחלה ולא להמתין למשבר. איסוף יסודי של מידע על בתי אבות יאפשר קבלת החלטה טובה יותר כשיגיע הזמן.
- ערכו רשימה של שאלות לגורמים המטפלים במוסדות שבהם אתם מבקרים. לדוגמה: מהן הפעילויות המוצעות, האם המוסד מטפל בחולים תשושי נפש בלבד, האם המוסד מפריד בין חולים במצבים תפקודיים או שקיימת מחלקה אחת כללית, ומה היחס המספרי בין המטופלים לצוות.
- רצוי לבקר בשעות הבוקר המאוחרות או בשעות הערב, ולא בשעת מנוחה או אכילה.
- בררו כמה אנשי צוות נמצאים במקום בלילה, בסופי שבוע ובחגים.
- התבוננו בחולים במוסד: כיצד הם נראים? האם הם נקיים? האם הם ערניים או רדומים מדי?
- מומלץ לבקר במוסד פעם אחת בתיאום ופעם נוספת ללא תיאום, כדי לבחון את אמיתות הרושם הראשוני.
- בררו אילו פעילויות מוצעות לחולים ולבני משפחותיהם במוסד. בדקו איזו הכשרה עוברים העובדים ומהי הגישה לגבי מעורבות המשפחות בטיפול בחולה.
- בדקו את החדרים במוסד, וכמה חולים בחדר. בדקו את המחיר ושיטת התשלומים, האם מקבלים חולים באופן פרטי או גם דרך משרד הבריאות?
- האם למוסד יש רשיון מטעם משרד הבריאות?
- ברגע שהתקבלה ההחלטה מומלץ לבדוק שוב את תנאי ההסכם ואולי אף להתייעץ עם עורך דין.
- המעבר למוסד קשה לחולה וגם למשפחה. מומלץ להיעזר, במידה ואפשר, בעובדת הסוציאלית ובצוות התומך במוסד על מנת להקל על המעבר.
חזרה למעלה
בבתי החולים השונים ממוקמות מרפאות זיכרון ומרפאות פסיכוגריאטריות, בהן ניתן להיפגש עם רופאים מומחים מתחום הנוירולוגיה, הגריאטריה והפסיכיאטרייה. במסגרת המרפאות יכולים החולים לעבור אבחון קוגניטיבי, לקביעת סוג הדמנציה והשלב שבו הם נמצאים, ולקבל טיפול תרופתי מתאים ומעקב אחר התפתחות המחלה.
במרכז ר"ג לחקר וסיעוד נפגעי אלצהיימר פועלת מרפאת אבחון וייעוץ בראשותו של פרופ' דוידזון. במסגרת המרפאה נערכים אבחונים קוגניטיביים, נפתח תיק להמשך טיפול ומעקב וניתנת הכוונה והערכה לגבי תוכנית הטיפול המתאימה לחולה ולמצבו.
ליצירת קשר עם מרפאת הזיכרון
חזרה למעלה
בכל רשות מקומית קיימת יחידה לשירותים חברתיים ובה מדור לקשיש, המורכב מצוות של עובדים סוציאליים המתמחים בטיפול בגיל השלישי. העובדים הסוציאליים בלשכות הרווחה מיומנים בביצוע הערכה פסיכוסוציאלית לפונים אליהם. על פי הערכה זו הם יכוונו וידריכו את המשפחות בנוגע לפתרונות אפשריים, זכויות והטבות הקיימות במסגרת הקהילה ובמסגרות מוסדיות.
הרשויות המקומיות מציעות מרכזי יום המיועדים לסובלים מקשיים תפקודיים ו/או דמנציה בדרגה שמאפשרת להם להמשיך לחיות בביתם. מרכזי היום מספקים לחולה ולמשפחתו מסגרת יומית, חברתית וטיפולית המעניקה לחולה שגרת יום מוגנת ולמשפחה זמן למנוחה והתארגנות. בין השירותים הניתנים על ידי מרכז היום:
- הסעה למרכז ובחזרה.
- ארוחות חמות.
- תעסוקה וחוגים המספקים גירויים לחולה ומסגרת חברתית בלתי שיפוטית המתאימה למצבם.
- ייעוץ והדרכה למשפחה על ידי צוות רב מקצועי שכולל אחיות, עו"ס ומרפאות בעיסוק.
- רחצה וטיפול סיעודי במידת הצורך.
הפנייה למרכז היום נעשית באמצעות העובדות הסוציאליות ביחידות לשירותים חברתיים שברשויות המקומיות. התשלום למרכז היום יכול להתבצע דרך חוק סיעוד או באופן פרטי.
חזרה למעלה
|
רח' קציר 1 רמת גן 52612 טלפון: 03-5342221 פקס: 03-5342551 ■ © כל הזכויות שמורות למרכז רמת-גן לאלצהיימר