בבתי החולים השונים ממוקמות מרפאות זיכרון ומרפאות פסיכוגריאטריות, שבהן ניתן להיפגש עם רופאים מומחים מתחום הנוירולוגיה, הגריאטריה והפסיכיאטריה.
במסגרת המרפאות יכולים החולים לעבור אבחון קוגניטיבי, לקביעת סוג הדמנציה והשלב שבו הם נמצאים, ולקבל טיפול תרופתי מתאים ומעקב אחר התפתחות המחלה.
במרכז רמת גן לחקר וסיעוד נפגעי אלצהיימר פועלת מרפאת אבחון וייעוץ בראשותו של פרופ' מיכאל דוידזון.
במרפאה נערכים אבחונים קוגניטיביים, לכל חולה נפתח תיק להמשך טיפול ומעקב וניתנת הכוונה והערכה לגבי תוכנית הטיפול המתאימה למצבו.
וקבלו שיחה חוזרת מנציג המרכז
ביקור אצל הרופא עלול לעורר אי נוחות וקושי. על מנת להקל על החולה והמטפל המלווה אותו התכוננו לביקור מראש:
הכינו רשימת שאלות – דאגו להכין מראש רשימת שאלות והביאו את כל המסמכים הרפואיים.
דווחו על בעיות מיוחדות – תארו לצוות המרפאה בעיות מיוחדות שאתם נתקלים בהן והתייעצו עימם כיצד להקל על החולה בזמן הביקור.
ספרו לחולה על הביקור במרפאה – עדכנו את החולה כי אתם עומדים לבקר במרפאה בסמוך לזמן היציאה מהבית.
הביאו אוכל ושתייה – דאגו להביא אוכל, שתייה או כל דבר אחר שיוכל להעסיק את החולה בזמן ההמתנה.
צרפו קרוב משפחה או חבר – הגיעו לביקו במרפאה עם בן קרוב משפחה או חבר שיישאר עם החולה אם תצטרכו לדבר ביחידות עם הרופא.
התגברו על אי הנוחות – נסו להתגבר על אי הנוחות ומסרו לרופא את כל המידע, גם אם הוא מביך (למשל, אלימות מילולית או פיזית מצד החולה).
הטיפול בחולי אלצהיימר הוא משימה קשה לכל אדם, ובמיוחד לבני או בנות הזוג, שהם על פי רוב מבוגרים בעצמם ולא תמיד בריאים. אלצהיימר היא מחלה מתמשכת חשוכת מרפא, ואבחונה אצל בן משפחה הוא בשורה קשה מאוד.
להלן כמה דברים שעשויים לעזור להתארגנות ולהקל את תהליך קבלת האבחנה:
שאלו שאלות – רצוי לשאול שאלות רבות ככל האפשר לגבי מהלך המחלה, הטיפול בה וההתנהגות הרצויה מול החולה. סביר שיעלו עוד שאלות בימים שלאחר האבחנה, ולכן כדאי לקבוע פגישה נוספת.
חפשו מקורות מידע – אתרו מקורות מידע נוספים על המחלה – ארגונים, משרדי ממשלה, קבוצות תמיכה ואתרי אינטרנט.
בדקו זכאות לסיוע – מומלץ לשקול קבלת סיוע דרך המוסד לביטוח לאומי או ממטפלים פרטיים.
התכוננו לעתיד – יש להתכונן לעתיד לבוא. חשוב לזכור כי מדובר במחלה פרוגרסיבית המחמירה כל הזמן. מומלץ לבדוק סוגיות משפטיות כמו מינוי אפוטרופוס, ביטוחים רפואיים, נכסים שבבעלות החולה, מצב כספי וזכויות סוציאליות.
בכל רשות מקומית קיימת יחידה לשירותים חברתיים ובה מדור לקשיש, המורכב מצוות של עובדים סוציאליים שמתמחים בטיפול בגיל השלישי. העובדים הסוציאליים בלשכות הרווחה מיומנים בביצוע הערכה פסיכו־סוציאלית לפונים אליהם.
על פי הערכה זו הם יכוונו וידריכו את המשפחות בנוגע לפתרונות אפשריים, לזכויות ולהטבות שניתן לקבל במסגרת הקהילה ובמסגרות מוסדיות.
הרשויות המקומיות מציעות מרכזי יום המיועדים לסובלים מקשיים תפקודיים ו/או מדמנציה בדרגה שמאפשרת להם להמשיך לחיות בביתם.
הפנייה למרכז היום נעשית באמצעות העובדות הסוציאליות ביחידות לשירותים חברתיים שברשויות המקומיות. התשלום למרכז היום יכול להתבצע דרך חוק סיעוד או באופן פרטי.
מרכזי היום מספקים מסגרת יומית, חברתית וטיפולית המעניקה לחולה שגרת יום מוגנת ולמשפחה זמן למנוחה והתארגנות.
הצטרפות החולה למסגרת מוסדית, המספקת פתרונות שאינם קיימים בבית החולה, אינה שונה במהותה מאשפוזו לצרכים רפואיים אחרים.
פתרון מוסדי הוא בלתי נמנע ברגע שצורכי החולה עולים על משאבי הטיפול הקיימים בבית, ופתרונות שהיו נכונים ומתאימים עד אותה עת הופכים לבלתי מספקים.
אדם שתפקודיו המנטאליים (תובנה, זיכרון, התמצאות בזמן ובמקום, שפה ושיפוט) הידרדרו לרמה שעלולה לסכן את עצמו ואת סביבתו מוגדר כתשוש נפש. בישראל קיימות מסגרות פרטיות וציבוריות המתאימות לחולים תשושי נפש במצבי תפקוד שונים. כדי לבחור את המסגרת המתאימה ביותר לחולה ולמשפחתו אפשר להיעזר בחברות ייעוץ והכוונה לבתי אבות או בכל מקור ידע אחר.
© 2024 Copyright מרכז אלצהיימר | הסדרי נגישות
